פסק-דין בתיק פר"ק 35828-12-10

1.         עסקינן בבקשתו של המפרק לחברת מגדל הזוהר להורות לבנק המזרחי לחלט את הערבות הבנקאית האוטונומית, שהוצאה על ידי בנק לאומי לבקשת חברת אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ (להלן: "אוליצקי") בקשר להסכם מיום 23.5.94 שבין חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ (להלן: "מגדל הזוהר") לאוליצקי. עוד נחתמה תוספת להסכם ביום 15.3.95, לפיה תבצע אוליצקי עבודות נוספות. אף בתוספת נקבע כי התשלום יבוצע על פי כמויות העבודה.

הערבות הבנקאית נשוא המחלוקת הוצאה עוד בשנת 1995, בקשר עם ההסכם הנ"ל, שנערך בין אוליצקי למגדל הזוהר. על פי ההסכם הייתה אוליצקי אמורה לבצע עבודות עבור מגדל הזוהר, כאשר התשלום יתבצע על פי כמויות העבודה שתבוצענה בפועל. אוליצקי, ביקשה כי תשולם לה, על ידי מגדל הזוהר, מקדמה בסך של 4 מיליון ש"ח, וזו שולמה.  בנק לאומי הוציא, כנגד מקדמה זו, לבקשת מגדל הזוהר, ערבות בנקאית אוטונומית לטובת מגדל הזוהר עד לסכום של 4 מליון ש"ח.

ערבות זו הייתה ערבות "מוחלטת ובלתי מותנית", ובמסגרתה התחייב בנק לאומי לשלם כל סכום שיידרש, בתוך 7 ימים, מקבלת הדרישה, מבלי שיהיה צורך בביסוס או נימוק הדרישה.

היות והמקדמה  לאוליצקי שולמה מחשבון הליווי של מגדל הזוהר, בבנק המזרחי, דרש בנק המזרחי כי הערבות תוסב לטובתו. מגדל הזוהר עשתה כבקשת בנק המזרחי, ואף הודיע על כך לבנק לאומי.

מגדל הזוהר שלחה, ביום 10.10.99, לבנק המזרחי דרישה לחילוט הערבות בסך 1,448,324 ש"ח,  ששולמו ביתר לטובת אוליצקי. כך, על פי התחשבנות שערכו הצדדים לאחר סיום העבודות.

בנק המזרחי שלח מכתב דרישה לבנק לאומי. אולם ביום 3.11.99, שלחה אוליצקי מכתב לבנק המזרחי, במסגרתו טענה כי הערבות הומחתה לבנק המזרחי, אשר על כן למגדל הזוהר אין כל זכות לבקש חילוטה. לטענת אוליצקי, משעה שהומחתה הערבות לבנק המזרחי, על הבנק חלה חובה לבסס דרישתו על זכות ועילה עצמאיות, העומדות לו, אם עומדות.

בנק המזרחי ביטל דרישתו בעקבות מכתב זה, לביטול הערבות,  שכן לא רצה לנקוט עמדה בסכסוך.

החל מאותו מועד, ובמשך כעשר שנים(!!), התנהלו מספר הליכים בין אוליצקי למגדל הזוהר, הנוגעים לערבות זו, לרבות הליכי בוררות. הליכי הבוררות התנהלו בעצלתיים מבלי שהצדדים יפעלו לסיום ההליכים.

מצב דברים זה, הביא אף את בנק המזרחי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות על מנת שבית המשפט יורה לו כיצד עליו לפעול.

זה המקום בו ראוי לציין כי בחודש יוני 2009 שונה נוסח הערבות הבנקאית על ידי בנק לאומי באופן שבנק מזרחי מופיע כמוטב של הערבות.

2.         המפרק טוען , כי עסקינן בסוגיה פשוטה ביותר, וכלל לא ברור, מדוע וכיצד נגרר העניין בבתי משפט במשך כל השנים הללו;

המפרק סבור כי טענתה של אוליצקי, כאילו מרגע שהוסבה הערבות לטובת בנק  מזרחי אזי רק לבנק מזרחי עומדת הזכות לדרוש חילוטה, ורק מכוח עילה עצמאית של בנק המזרחי הינה אבסורדית. ברור כי המחאת זכות משמעותה, שהעילה והזכות של הממחה כלפי החייב עוברות לנמחה.

ממילא, אין כל ממש בטענה כי לבנק המזרחי צריך שתהיה עילה עצמאית לחילוט הערבות, שכן לא נעשה כל הסכם בין בנק המזרחי לאוליצקי כך שקיומה של עילה כזו אינה אפשרית כלל.

זאת ועוד; מדובר בערבות בנקאית אוטונומית, אשר רק מצב קיצוני יכול להשפיע על עצמאותה, ולמנוע חילוטה.  אין צורך, בענין זה, לפרט את הפסיקה לפיה דברים אמורים, רק כאשר מדובר באחד משני חריגים: "תרמית" או "נסיבות מיוחדות".  אף אחד משני החריגים הללו לא מתקיימים, ואף לא נטען כך.

3.         בנק המזרחי מבהיר, כי אינו נוקט עמדה בסכסוך בין הצדדים, וכי אינו מתנגד לבקשת המפרק ואין לו כל אינטרס בכספים. על כן הוא מודיע שיפעל כפי שיורה לו בית המשפט.

4.         אוליצקי טוענת כי בנק מזרחי הינו מוטב הערבות, וככזה הינו הזכאי העיקרי ליהנות מפירותיה.

הבנק, לטענת אוליצקי, חזר והצהיר, במספר הזדמנויות, כי אין לו כל עילה או עניין בחילוטה של הערבות, כיוון שהמקדמה אשר העמיד, הושבה לו במלואה.

אוליצקי נשענים על נוסח הערבות לפיה הערבות מוסבת לטובת בנק המזרחי, והוא לא יכול להמחותה פעם נוספת, לאחר המחאת הזכות, לטענת אוליצקי, לא תהיה מגדל הזוהר רשאית לדרוש את הערבות והיא תשולם אך לבנק מזרחי.

אוליצקי טוענת עוד; המפרק אינו מזכיר בבקשתו את נוסח הערבות, ובכך בעצם מבקש הוא לאפשר את חילוטה של הערבות, מבלי להיזקק לבירורים מוקדמים. בירורים אשר לטענתו אך ברור כי יבססו את טענתה,  לפיה לא קיים כל חוב של אוליצקי למגדל הזוהר.